מאמר

יום העצמאות – ה’ באייר כזמן הגאולה

גאולה, ציונות

‍‍יט חשון תשעד - 23/10/2013

כתב האר”י ז”ל (בס’ ציס”ע על מגילת רות) שזמן הגאולה נרמז בכתוב “אם יגאלך טוב יגאל” כלומר גאולה הבאה על ידי עשיית הטוב, תורה ומצוות ומעשים טובים, ואז זו גאולה של “אחישנה”. “ואם לא יגאלך” כלומר בגאולה של “בעתה”, אז “וגאלתיך אנכי” כלומר למען שמי. המילים “חי ה’ ” שבסוף הפסוק רומזים למידות היסוד והתפארת, שהוא זמן הגאולה. והנה אף יום גאולתנו ה’ באייר חל ביסוד שבתפארת! וכתב הרב זלמן יוסף רבלין בספר מדרש שלמה שתלמידי הגר”א כיוונו את חנוכת החורבה ליום ה’ באייר שהוא מסוגל לגאולה לפי מה שגילה להם רבם הגר”א. וכתבו התוספות (ר”ה דף ה ע”א ד”ה אמרה) בשם רבנו תם שיש מצוה מן התורה להתבונן בצורת הירח בה’ באייר. וכתה הרב קוק (ריש מילין בהברקה, ירח בן יומו) שהירח רומז “ללידה חדשה, ליצירת עם נולד, ביסוד תפארת”. ומה שכל זה התרחש בתש”ח דוקא, כבר רמזו הגר”א בפירושו לספרא דצניעותא (לג, ב). אשרינו שזכינו לגאולה.