פרשת השבוע

פרשת השבוע

|

פרשת בראשית – שמים חדשים וארץ חדשה

סיימנו את התורה ואנו זוכים להתחילה מחדש. רבי נתן מלמד, שכדי להבין מאיפה אפשר לקבל כוח להתחיל מחדש, צריך להבין מה כתוב בסיום התורה. התורה מסיימת בשבחו של איש האלוקים משה: “ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה’ פנים אל פנים” (דברים ל”א י’) ואחר כך מספרת את הניסים והנפלאות שעשה וחותמת: “ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול, אשר עשה משה לעיני כל ישראל”.

מהו השבח הכי גדול של האדם הכי גדול? מה שעשה “לעיני כל ישראל” ומפרש רש”י: “שנשאו ליבו לשבור את הלוחות לעיניהם, והסכימה דעת הקדוש ברוך הוא לדעתו, שנאמר: “אשר שיברת”, יישר כוחך ששיברת”. מה השבח הגדול בזה? רבי נתן מבאר מה בעצם קרה בשבירת הלוחות (ליקוטי הלכות, נותן טעם לפגם הלכה ה’) “כי משה ראה גודל החורבן שחטאו ישראל כל כך ועברו על כל התורה ועבדו עבודה זרה, עד שהיה משורת הדין האמת על פי התורה להרחיק ולהאביד את ישראל חס ושלום”.

משה ראה שהתורה שהוא מביא והאמת שלה עומדים בסתירה כל כך גדולה למעשים הרעים של עם ישראל, שהתוצאה היחידה שאפשרית למפגש בין התורה לעם החוטא – היא חורבן וכליה. “האם זו כוונת ה’ בנתינת התורה”? שאל משה את עצמו. אם התוצאה היא דין וחורבן, ה’ בעצמו מצטער מזה. זה לא באמת מה שהוא רוצה. הוא רוצה חיים ולא מוות. הוא רוצה רחמים ולא דין. הוא מרבה מחילה לפושעים וסליחה לחוטאים.

כמה פעמים אנחנו מתייאשים, מוותרים, נסוגים, נופלים לעצבות ורפיון ידיים דווקא בגלל האמת. אנחנו מסתכלים על האמת ורואים שאנחנו טועים, שוגים, חוטאים, מבטיחים להשתנות ולא מקיימים, ואז, בשם האמת, אנחנו מתרחקים מהטוב.